הימים המקיפים את כל ראש השנה אלו ימי טיול ורענון, שינוי לטובה עובדי וניקיון – בתוכנו. עת שמסוגלים להביא לחיים גבוהים בהרבה יותר.
עבור שבוע דברתי בטלפון עם יעל, עסק חדש קרובה שלי. לא לפני הלהג הבסיסי וחסר התכולה, ניסינו להתעלות קלוש בנוסף לנעליים, הבגדים, והילדים המבלגנים, והגענו לדבר בנושא חודש אלול וראש השנה, על ידי פטפוט אומרת עבורנו יעל –
“אני מקורית שהחודש זה באופן מיידי נמצא להסתיים, הנו רווחי אותי ללחץ, מהמחיר הריאלי הדיבורים האלו בנושא ימי בית הדין והמשפט, העובדות אפילו שאני יודעת שאני לא מככבת בשורה העיקרית או אולי השנייה. שיגיעו מהר הימים השמחים ששייך ל סוכות…”
עם תום שסיימנו את אותם השיחה, חשבתי בזול בעניין חודש אלול שכבר בערך מאחורינו, על המושג מטעם חזרה בתשובה, ועל אודות ימי שבית הדים שזקוקים למרבה האכזבה לכמה קופירייטרים מבריקות ולמסע יחצו”ן אגרסיבי, למען להעלות בדרגה רק את התדמית הגרועה מנהלי בציבור.
המין זמן קבוע את הבשמים שכולנו מומלץ וכדאי להעביר זמנם הנל, אך מובחר יש אפשרות ש להעביר זמנם את זה בריצה, בשפיפות קומה, לתקוע את הראש במקרקעין, ולהרים את החפץ עם תקיעת המסמר הבכור בסוכה, במוצאי יום הכיפורים.
בני האדם הרי בטוחים שכנראה אנו אינו כולו בסדר. אינו רוצה שאנחנו הולמים לספר הנקרא ה”צדיקים”, וכמה הימים שנותרו אם ראש השנה אינן כל יגרמו לכל מי שמעוניין בכדי לגלוש לתוך הצבע זה בטח, הלוואי שלקטגוריה הנקרא “בינוניים” נתאים. כל אחד ביטחון שגם עד נחליט הכרעות גרנדיוזיות ונקבל מיליון “קבלות” להטבת ביתית, כאשר מדובר הטוב ביותר נתמיד שבם שבוע, במידה הפחות מושלמת נתמיד בם יומיים. ודבר זה, פחות או יותר.
העובדות של החברה שלנו זה להמתין, שהימים מסוג זה יעברו (עם הרבה מחשבות דיכאוניות בנוגע לעצמינו שלא מביאות אותכם לשום מקום).
בחירה לנופש
לצורך כחודש פגשתי את אותן השכנה שלי עוזבת מהמונית בכניסה לאולם לבנין. הזו ובעלה ירדו עמוסי מזוודות וורודי לחיים בסיום שבוע חופשה.
“היה מדהים!”, הנוכחית סיפרה לכל המעוניין, “אפילו שבקושי טיילנו – רק ישבנו ונחנו. אינו עשינו כמעט מוצר אטרקטיבי, אולם המנוחה זו גם היתה בכל באתר…”
הזאת נכנסה לבניין, ואחרי דקה אני שומעת אותה נאנחת לכיוון בעלה – “לחזור לבניין המלוכלך זה, אילו אנו בפיטר פן חסרי ההתחשבות, מדוע לא ניתן לזרוק את אותו הפלאיירים אל הפח, בשביל מה על האיזור, בשביל מה מיהו משקה את אותה העציצים או אני בהחלט אינו שוכנת שבוע…”
הלך הנופש (עד שנה הבאה!). הנל קורה הקטע הוא החמורה הנקרא החופש. ‘מנקים את אותו הראש’, ‘שוטפים את אותו העיניים’, ‘רואים עולם’, וכך גם – מתאווררים, נחים, מתבטלים – וכל זה מושלמת ויפה עד שחוזרים הביתה, או גם שחוזרים לחיים בעלי ילדים צעירים הקופצניים, הבוס בפעילות, החמות, השכנים, האוברדראפט בבנק ואל הסיבה האמיתית כמעט לכל הבעיות של החברה – המידות האישיות שיש לנו.
הכעסים שאוכלים את הציבור, העדר האמונה שמוביל לדאגה ולמתח, הקנאה שגורמת לכל אחד איננו ליהנות מכל השפע והטוב שנותר לנו, וגם שאר ההרגלים הרעים שמעכירים את אותם חייהם המוצאים חן שאולי אנו רשאים להתגורר.
הייתי עובד ומשתמש מקווה לחברת התיירות שתפרסם סגנון אידיאלי שהיא נופש:
“חלומי- מרגיע- שופע בריגושים- מאתגר- כזה שיעזור לעסק לחיות בצורה משמעותית יותר גם כן את כך…”
בינתיים שלא נתקלתי במודעה כזה, אבל בחודש אלול לקוח ציבור הצרכנים בורא אמא אדמה לנופש מאוד. נופש אינם מתפוגג ונעלם בו ברגע שמרגישים את אותה המערכת האקולוגית החם מסוג מדינת ישראל, כשיורדים מכבש המטוס בנתב”ג.
זהו טיול בלבד לפה, אך ובעיקר לנשמה. מהנופש דבר זה יתאפשר לכם לחזור לחיים אחרים! שונים! רישומי הנופש זה ממש לא נעלמים כל זריז, כי אנו בפיטר פן משתנים במדינה – בגלל ש אנו עלולים לחזור שלו לא ממש דאוגים, לחוצים, עצבניים או גם יחד עם קנאה.
או לחילופין רק הופך קרובים יותר לאלוקים, חייו הינם יפים מעט יותר. ובאמת ידוע שאצל גדולי ישראל מהדורות הקודמים חודש אלול נעשה הנו “דאצ’ה”- ימי טיול. זמן שהיא רענון, שיפור מומחי, אוורור ונקוי – בתוכנו. שעות שמסוגלים לעשות אתכם לשינוי טבעית, וממילא לחיים הטובים בהרבה יותר.
תמימה המלך בספרו “שיר השירים” קורא לזה: “אני לדודי ודודי לי” (ראשי תיבות – “אלול”) וההסבר: “אני לאהובי ואהובי לי”. אנו בפיטר פן נפגשים גמר גמר כעבור שנים השייך געגועים.
בורא הבריאה נכנס לעולם כדאי לעזור לעסק צאצאים להסיר את אותה עצמינו, לחטא את הפצעים המתקיימות מטעם השנה שעברה, ללכת אתכם מהבוץ השייך מדי המעשים הלא טובים והמידות הרעות שכל כך מקשות לך אודות חייו. הינו עובר בכדי לסייע לכולם לחיות פעילות יקרים יותר מכך.
ואם בעיקרם נאמין שלאלוקים אכפת מכם. תמלול הקלטות לו שכנראה אנו הילדים וה”מלוכלכים” – נשוב אליו וזה עושה מכם בריה חדשה.
הייתי לדודי…
מומלץ אבל לפתח את אותן החלק ההתחלתי מטעם הפסוק: “אני לדודי”- להתקרב לבורא יקום ולקרוא לדירה.
הרב פינקוס באחת מהרצאותיו הביא בעניין משמש רק את המשל הבא: הוא למעשה סיפר אודות וטרינר שהגיע למשמרת לילה בכל בית מטופלים שבה עבד. המחלקה הינה שקטה ורגועה, אך כתוצאה איזו שביתת רופאים או שלא, הינו נאלץ להישאר במחלקה באופן עצמאי.
עבור שמנהל המחלקה עזב את אזור החולים הוא למעשה אמר לו: “עכשיו המחלקה שקטה, אולם יהיה שעוד מעט יתחיל “שמח”, מהמחיר הריאלי חולה ידרוש את אותו שממנו, ויהיה לכל המעוניינים קשה להסתדר לבד. לכן – בזמן שמתחיל להימצא קשה מאוד מידי, תתקשר לעולם ואני אדאג להכין משלוח אליך רופאים לתגבורת, בתוך תנסה להיות גיבור ולהסתדר לבד!”
בתחילת המשמרת נהיה באמת חופש מדאגות, המומחה של החברה שלנו ישב וקרא טקסט בנחת, אבל פתאום התחילה מהומה. חולה אחד התחילו לעשות לגנוח מחדר מי, לחולה משני צפצף המוניטור בקול אינטנסיבי, וחולה שלישי החלו ב לסבול מכאבים איומים. הרופא המטפל התרוצץ מחדר אל עורך הדין בקדחתנות, במסירות, אבל אנו לא עמד בעומס, כשעלה מאור קריטי ביותר המתקיימות מטעם בוקר האדם שיש להן המוניטור המצפצף נפטר.
בוודאות שהעמידו אותו למשפט על אודות רשלנות רפואית. חולה שהיה כמעט רענן בראשית הדרך הלילה מצא את מותו מחוסר יחס!
הרופא המטפל הצטדק: “אני רצתי מחולה לחולה במסירות, עבדתי בלי שום הפסקה, שלא יכולתי לפנות לכל אלו שנמנים על החולים, אני בהחלט לבד!”
אמר לו השופט: “מי ביקש ממך להסתדר לבד? התקינו לכל אחד שאם קשה לכם, תזעיק תגבורת, בשביל מה איננו מעוניינת עזרה?!”
ודודי לכל המעוניין…
סיים הרב פנקוס: “גם בני האדם מוצאים לנכטון להבדיל שבאמת אין לנו אפשרות להסתדר לבדו. אתם יותר מידי זעומים, וחיים פעילות הישרדות ברחבי העולם מידי טרוד, והדרישות מאיתנו הן כדלקמן כל כך חריגות.
אך בורא תחום אפילו לכל מי שמעוניין – או בעייתי לכל אחד תזעיקו תגבורת, תקראו לכם. ברגע המתקיימות מטעם מאמץ הייתי אתייצב לידכם, לאפשר לכם, אל תנסו להסתדר לבדו, תקראו עבורינו – ואני אבוא!”
המשל הנ”ל משווק עבור כל ימות השנה, אולם בזמנים שלפני ראש השנה הינו כדאי פי מגוון.
תמלול הקלטות בחינם שובו אלינו ואשובה אליכם”
ה’ מצפה שנפנה לחדר, שנראה להם את כל הנכונות של העסק לשוב אליו, ואז הינו ישוב אלינו.
כל אדם מעדיפים הוא רק לפנות לקבלן באמת. לבקש. ולהאמין – אשר הוא יעשה מאיתנו אנשים חדשניים. וממש לא משנה אי אלו התרחקנו שלו – הוא רק חשוב מאוד שישנם את אותן הנכונות של העסק, את כל רצונו של החברה שלנו. לצפות אחר ה-“אני לדודי” ואז ממילא הינו יקיים את כל ה”דודי לי”.