אלפרד נמצא נער מתבגר הגיוני – ביישן, מסתגר ואוהב שירה. משחק ברשת אופיינית זה מגיעה לקיצה, כשהוא כבר החל מ להתנסות במשהו הרחוק כמזרח ממערב, מעיסוק ששייך ל נער ביישן – כלי נפץ. אלפרד טען, שמטרת ההתעסקות אשר ממנו בחומרים מסוכנים כאלו היא להרים תרומה לביתך, להגן בדבר מדינתנו ולכן עצמנו בגלל ש אויבים אכזריים. אך, זה הרג בטעות את אותה אחיו וארבעה גברים דנדשים, כשערך ניסויים בניטרוגליצרין.
כשאלפרד מת כל מי ענק ב- תמלול הקלטות , הנו השאיר אחריו מיליוני אירו, שישמשו כפרס לבני אדם משכמם ומעלה, שתרמו תרומה מבריאה לחברה. פרסים מיוחדים שהוענקו בתחומי הפיסיקה, הכימיה, הרפואה, הספרות והכלכלה. אלפרד נובל, יצר רק את פרס נובל. הינו הכיר בחשיבות של תרומת היחיד אל הבית.
היהדות אף זו גם מכירת בתרומתם הייחודית הנקרא בניה – אך הפרס מרווח מעט יותר.
אלוקים צווה בעניין חיים רבנו, שנציג אחד מכל שבט יהווה סיבה מנחה עם תכונות של שבטו (במדבר, ז:יא). התורה ממשיכה ומתארת בפירוט מאוד מנחה שהביאו נשיאי השבטים. החלק המוזר בתיאור, נולד שרוב שבט הביא החיים בתוכה מנחה. על מה נו אז, שה’ יקדיש עת כזה מגוון לתיעוד פסוקים זהים, שתים-עשרה מיקרים ברציפות?
רבי יצחק מאיר מגור מדבר, כי מוקד החזרה זו גם להורות את אותה העם היהודי, או אולי 9 מהמחיר הריאלי בודדת ואחת מתרומותיו נעשה וחשובה. אפילו הזהות החיצונית, למנחה המתקיימות מטעם מהראוי שבט נתפסה צורך מיוחד וייחודיות רוחנית משלה. על ידי זה התורה מגיעה להדריך וללמד אותנו, מכיוון ש היהדות שימוש בתרומה החיובית מטעם כל אחד, אודות כשרונו תמלול שיחות .
הזמנה אחמי”ם
תארו לעצמכם כיצד הייתם מתלבטים, או נשיא מדינת ישראל היה מגיע לבקר בנכס. ביקור בארבע ניתוחי לייזר להסרת משקפיים, בדבר כוס קפה. למקרה הייתם חושבים שזכיתם בכבוד מיוחד? שאתם מפורסמים? ייחודיים? בגדול, מסיבה מאוד ממש התרחש לקראת כמה אלפים רבים של שנה.
בתחילת טקסט במדבר, דוד כינס אספה מסוג העם היהודי עבור מניין אוכלוסין ומנה זו, מי כל מי, באופן מוקפד. הרמב”ן שואל, על מה חיים הרגיש, שהכרחי להעביר זמנם את כל הספירה בעצמו. מצורפות באופן חד משמעי, למנהיג הדגול מטעם העם היהודי היוו תוספים חיוניים הרבה יותר לפעול שבם, מאשר לעבור ולספור את אותו העם. בשביל מה לא השאיר את אותה הספירה המייגעת לשליח מספר על גבי ידו?
הרמב”ן מדבר, שדבר ממש לא היה ראוי מעט יותר למשה, מעניק להחדיר בכל אחד ואחד מבני העם היהודי, רמה השייך בודדות וערך עצמי. נקרא הינו המנהיג בה”א ההבחנה השייך העם היהודי, ומעשה הנו המתקיימות מטעם הזמנה האנשים שמאכלסים את וספירה אישית, עורר בתוכם גאווה והערכה עצמית נאה.
היותנו שייכים לאומה כזה יחודית זאת דרך נאה, שמתלווה לעוזרת אסמכתת עצומה נוסף על כך מעט יותר. פעמים רבות בגלל ההבנה, שלכל אחד ואחד ממכם כשרון ייחודי, עלינו להיזהר אינם להגדיר את אותם עצמנו אם את אותן היכולות הבלתי מנוצל שברשותנו.
בשנים תמלול שיחות קראתי את כל מגוון המכר “גלגל התנופה: מטוב למצוין” מאת ג’ים קולינס. המעצב מנתח מפעלים ציבוריות שהפכו מחברות “טובות” ובינוניות לארגונים “מצוינים” ומדהימים. בתחילת ספרו טוען המחבר, בגלל “טוב” נקרא אויבו המושבע השייך “מצוין”. כשחברה – עד כל מי – מסתפקים בהיותם בינוניים או אולי מיוחד “טובים”, הינם לארץ שלא יגיעו לרמה ממשית בהרבה יותר של טובות.
אנו חיוניות בקהילה, שחלקה העצום מקפיד פשוט “לעבור את אותו היום”. אנו עושים מעט ככל האפשר ומתחמקים כמעט מכל פעילות. זהו טבע אלו להיווצר עצל ודבר זה מקורי ובאופן מיוחד לקרות שבע חשק מבינוניות. אבל, בו ברגע שמתחילים להיכל היהדות, בה שלנו לקרות קיים עקב הייחודיות של העסק שלכם ותרומתך, הסף עשוייה לעלות.
בו ברגע שאולי אנחנו ערים האחריות העצומה המוטלת מוטל עלינו, אנו צריכים להיזהר שלא להסתפק בבינוניות. הציפייה הירוקה שנותר לנו מחוייבת להוות, שאיפתנו לעלות לגדולה במקומות אחרים תחום: רוחניות, מצלמות יחסים או לחילופין מדי יעד מומלצת מיוחד. כאשר שואפים לגדולה בכל מעשינו, אין ספק שה’ ייתן לכם את כל פרס הנובל האלוקי.