יתכן התקנת מהותי בסיומה של הגיעם לגיל 50. אני יודעת, מכיוון ש ראיתי איך שזה פועל .
משבר גיל העמידה הגברי ידוע בתופעות המאפיינות אותו: החלפת יחס, החלפת מישרה, מעבר האישה… בדגמים חדישים הרבה יותר. פרמטרים שלא תמיד נגללים בקנה אדם תוך שימוש המתאים והמוסרי. נוני אבא שלי, יש אפשרות ש, ראה דבר את כשהציץ אל המשך פרוזדור חייהם.
איננו נהיה יתאפשר לכם לגדול בעלי אבא שלי. מימים אלו שהחלה ההתמחות הרפואית שממנו, נשארנו אחיי ואני על פי רוב חסר נוכחותו שהיא אב. מפני מהם, מתפעל נגלה כאילו אזור החולים חשוב את הדבר באופן ספציפי, מאוד כשאנחנו היינו חושקים את הדירה. נולד היווה פועל במשך ערבים ארוכים מאוד, הרחק מהכסא, וכל הריטואלים המתקיימות מטעם שעת השינה וחיבוקי לילה מעולה, נותרו בשטח אחריותה הבלעדי מטעם אמא. יחד עם התקדמותה שהיא הקריירה אשר ממנו והפיכתו לקרדיולוג ידוע, מנקה החווירו צרכינו הילדותיים והטריוויאליים, מול עצה מצילת-חיים שמישהו אחר ביקש מהם.
תחביביו המגוונים התחרו וגם הם על גבי תשומת לבו. אבא שלי נעשה בעל ידע כמעט בכל כל מה, מהיסטוריה קדומה ועד לטכנולוגיה מודרנית. ברחבי העולם העצום התפעלו מתוכם במקרה ש הטבע הקטן שסביבו סבל בחריפות מחסרונו.
וגם כשהוא מיד נקרא בעולם, נקרא אינן נמכר בשם מקיים נחמד כל כך. הוא למעשה הינו מותש מהימים הארוכים במרפאה ובבית החולים, הפתיל שלו נעשה זריז, והרבה פעמים שיש עצביו מתלקחים מהפרת משמעת נוחה.
הנו נקרא לא רעה מכדי להימצא אף אחד קבוצה, אולם גם עמד בתוקף לגבי טיולי אקסטרים משפחתיים בתקופת החופש שהיו לטכנאי… יש אפשרות ש בכל זאת נתפסה השביל שלו לשכך את כל תחושות האשמה שאינו בפתח איתנו יותר מזה. אי אלו חששנו מהטיולים האלה! אנו נדחסנו למכונית, שיצאה ליעד חינוכי מובהק כלשהו, ואם פרויקט השתבש – זהירות!
למען לקרות הגונה, אני חייבת להגיד שהילדות שלי הייתה מאושרת ביסודה. הוריי היוו ישמחו בשיתוף, אמא שלי נתפסה סופר-אמא, אחיי הגנו בחירוף נפש על אודות אחותם, וכולנו התרגלנו להיעדרו שהיא אבא. היוו לכם כמו כן רגעים נפלאים בעלי, כמשפחה, לא תובלו בהתפרצויותיו מסוג אבא. אבל התבדלותו, חוסר-יציבותו ואופיו הביקורתי הנקרא אבא, האפילו במידה מוגדרת בדבר טבעה המאושר של משפחתנו.
אני חושבת שהוא חש בצורך לשינוי איפשהו לרוב עת ההולדת הארבעים שלו. התחלתי לראות מקרוב ספרי כיס לעיסוק עצמית על אודות השידה מתוכם (ותאמינו לי לא נראה נעשה שהם כבר מועילים). בעודנו נערה-יודעת-כל, בזתי למחשבה שאדם עלול לערוך אחר טבעו בשלב מאוחר מידי.
אולם טעיתי.
במידה מרתק וכל כך שהיא לא צפוי, ניתב אבא שלי את אותה “משבר טווח גיל העמידה” ממנו כזמן לנטוש רק את אי הבשלות באישיותו לצורך הפעילות הקשה הנקרא התבוננות פנימית, ולהניח לקרני השמש החמות לרפאו אט אט. נולד אינם קרה פעם בִּן לילה, נוני לאט לאט התחלנו אנו לדעת בשינוי, שבסופו של דבר התעצב לשינוי מוחלט.
אבא מעולם אינה הינו מכר בביתכם כנסת, אכן הופתענו בכל כשהוא החליט להרוויח דירה, כדי יחידה – לגור קרוב לדירתך כנסת. הוא היה אזי בן 5ר0.
לאף אחד לא יתאפשר לכם לעזוב מאחור חברים וקרובי משפחה וכל מה שהתרגלת אליו במשך בערך שלושים קיימת, לא לדבר בדבר נולד שאבא שלי היווה מכור להרגלים. עלות ספר תורה משמש עשה זו. הינו התחיל להשתתף בשיעורים, ונפגש בקביעות יחד עם הרב, אשר לנכס הנו רכש כבוד מקצועי.
והאישיות שממנו השתנתה עם שיחד איתו. הזעם שאפיין את הפעילות כל כך פעם התמתן ואז חדל לגמרי, כאילו נוצר סכר שבלם את התפרצויותיו. בהתחלה יכולנו שמצויים דבר משמש מעתיק את מקום מגוריו בידי שלבים מטעם בלימה והתאפקות, אך לא לפני בערך כמה שנים נולד נעשה לשהות טבע נספח שלו, ואפשר שימש לרשום שהמאבק בפתח מהר מאחוריו. אבא שלי קיצץ את זמן קבוע עיסוקו במרפאה, בילה יותר מזה עת במעונו בעזרת ילדיו ונכדיו. ואנחנו בחרנו לדור בסביבה אזור למען ליהנות מחברתו.
בענף לשבת מדוכדך לצד שולחן השבת, התחיל אבא ליתן קישורים תורניים. הינו התחיל להכנס לעיסוק כדי הקהילה, להרים תרומה ולהשתמש בכישוריו הנבדלים כדי לתת סיוע לציין את אותו הקהילה במקום מגורינו.
בסקטור הביקורתיות באו שבחים, שנשפכו מהפה אשר ממנו למשל גודש מסוג יהלומים. הוא החמיא אודות כישוריי כ אם, רעייה והטוב מכול – כבת.
בבר מצווה שחגגנו אינו מזמן לבן שלי, כרעה אישיותי, המתונה ברוב המקרים, באתר מתח ביתי החוויה. ממש לא הזמנתי מספיק כוסות, ודאגתי יתכן ו האנשים במסיבה המתרוצצים הם צמאים. הייתי נסערת באופן מיוחד, מקפיד בטירוף לחשוב חובה. אבא שלי ניגש אלינו והניח את אותו ידיו בנושא כתפיי.
“דבי”, נקרא אמר ברכות. “קצת פרופורציה. נקרא יהיה בסדר. אני בהחלט אשיג כוסות. נולד יעבור. אני רוצה שתיהני. בואי אינם נילחץ מהדברים זאטוטים.” אני חייבת לקבל התרשמות ממהפך האישיות באדם, שבעבר היווה יורד מהפסים או לחילופין מישהו שכח לכבות חשמל כשיצא מהחדר.
וכשתביעה משפטית איימה כמעט כל נכסיו, אבא שלי שמר בעניין שיווי המשקל לאורך מדי השירות המשפטי. וגם אחת בלבד אינו ראינו את המקום נלחץ שוב פעם, באופן מעשי מהדברים הבולטים.
אולי אני מאפשרת להיווצר המומה מהמהפך שהיא אבא שלי, אך אינם הינו קשה להתרגל אליו. ככל שהיהדות הפכה להיות מקום שראוי ממשי הרבה יותר בזמן כלשהו, כמו שמקובל שקרה וגם בחייכם האישיים שלי, נגלה היווה עבורנו אשר הוא יישם את כל תפיסת התורה בנושא הכוח להופך לדבר אחר. הרמב”ם אומר שלכל אדם מוטל עלינו פוטנציאל לקרות מרווח כמו משה רבנו, אם הוא רק יבחר לקנות זאת. בשאר אזורי שנה מוצעת לפנינו ההזדמנות, בעשרת ימי הדבר, לשטוף את אותם הלוח ולהתחיל שוב. נולד אינה עושה אפשרי, אבל עד אבא שלי יכול לעשות הנל בהיותו בן 5ר0, סימן שזה בהחלט רצוי.
אינו בעת, שוחחנו אחי ואני יחד אבא.
“אני מוקיר אתכם”, אבא אמר לכולם בסוף השיחה.
אחי הביט בי. “את זוכרת את התקופה שבו החתול נהיה נמר?”
“לא”, עניתי. “לא זוכרת.”
“גם אני לא”, נקרא אמר, ושנינו צחקנו.