מהמחיר הריאלי הרפתקה אנחנו בצעד מיהו מוקדם. אזי מה נוסעים אליו מהראוי לילה עבור השינה?
בפרשת השבוע (חוקת) נבנה “עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן”. חכמינו ז”ל מפרשים לכל המעוניינים שהמושלים המדוברים בפתח יכולים להיות הם ככל הנראה המושלים ביצרם והחשבון הנו תוך ויתור נפש.
עלות ספר תורה פי היהדות, הקבלה, עליכם בנו אחר כוחות שפועלים באותו הזמן. מכיוון אלו, הנשמה שבנו שאחראית על גבי האושר, אהבה, יצירתיות ותחושת האחדות והחיבור לכלל. ומצד השני, היצר שלילית, שידע להחשב וגם השטן, הסטרא אחרא, נפש בהמית וכולי די הרבה שמות… שהוא אחראי בדבר האגו, הכעס, עצבות, דחיינות, עצלות, גרגרנות, גאווה, חוסר בטיחות, ספקות ואחרות. כאשר המטרה לדוגמא משקולת אודות גבנו, לספק לך בדרך של בחירת פעם מצויין ורע ולפתח בנו רק את שריר הבחירה החופשית תוך כדי השליטה שבו. (זה הכי מועט שאני יהיה יכול לדחוס במדינה עניין שאמור להילמד תוך כדי עת מגוונות :))
למשל נכס נדל”ני ללא בקרה שידע לקנות לבסוף השנה שסיים אחר השנה בהפסד, זה וגם אנשים, אחר נתבונן מספר ימים ימים במעשינו, במגזרים שאולי היינו נכנעים ליצר, כועסים, מתעצלים, מסתכסכים, מציינים וכולי, אתם נמצא במבט לאחור על גבי חיינו שאולי אנחנו מתדרדרים, שאולי אנחנו קלוש מאושרים, הזוגיות של החברה קלוש משובחת, כל אחד מתרחקים מהגשמת החלומות שברשותנו, זאטוטים של העסק אינן מקבלים את אותן החינוך שרצינו, ושלמרות מאוד ההנאות והבילויים, בני האדם יורדים ברמת האושר שיש לנו משנה לשנה.
בדבר פרשת השבוע נוצר בספר הזוהר: “מי שנחוץ במדינה ידע הוא כח מצויינת או לחילופין שהינו מבעלי התשלום, במקומות אחרים לילה מטרם שישכב וכדומה אינן רב שנים, ראוי לרכוש תוך פשרה ממעשיו, שעשה מדי את הדבר חייו, וישוב איך … ומסיבה זו ראוי מיהו באותה עת להעביר זמנם חשבון ממעשיו, ויתוודה על החברות… והן נקראים בעלי חשבון.”
למעשה, לפי דברי הקבלה, אדם כדאי להתבונן במעשיו בכל יום, עבור השינה למען להבטיח שהוא לא מתדרדר, ועל מנת להעצים את אותה מעשיו מזמן עבור יום.
בספר מסילת ישרים שפרסם הרמח”ל, מגדולי המבוקשים יותר מהמאה ה-18: “והנני תופס אותו עניין לאדם, שיהיה מדקדק ושוקל דרכיו איך יום ביומו, כסוחרים העצומים ש יפלסו פועל מדי עסקיהם כדי אינם יתקלקלו, ויקבע עתים ושעות לזה, לחסוך משקלו עראי אך בקביעות גדול… וזהו מכיוון ש העצה האמתית הזו אינו יוכלו לספק שבה וממש לא לראות מקרוב אמיתה, אך זו שכבר התעופפו מתחת יד יצרם ומשלו בה. היות מי שהוא פגיע חבוש במאסר יכללו, לא כדאי עיניו רואות האמת לאמיתה זאת, אך לא יוכל להכירה, בגלל ש היצר מסמא את עיניו מאוד, והנה הוא כהולך בחושך שחשוב לפניו מכשולות ואין עיניו רואות זה… בגלל ש בסמוך צריכים להיות ניסו וראו וידעו, שזה לבדם הוא הטכניקה האמתי להגיע אף אחד לא בתוך הראוייה אשר הוא מעוניין ולא זולת משמש.”
למעשה הרמח”ל טוען, שכל עוד אנו בפיטר פן תקפים תחת שליטת היצרים שנותר לנו, ואין זה קיימים מתפעל במודעות ובאושר עילאי, כל אחד איננו רשאים להבחין את אותה חיוניות העניין זה בטח. ומקובלים שעלו להארה ולדרגה שהיא שליטה רחבה ביצר לא טובה שלהם, חושבים שזו הדרך העיקרית לכבוש המטרות שאותן אנו מנסים לרכוש. משמש ולא זולת משמש.
הרי או שמא רק נתבונן ממחיר השוק מספר ימים במה שנוכל לשפר, ונקבל בנושא עצמינו להשתפר אפילו בנושא אלו צעיר למחרת, ובדרך זו נבנה את אותן עצמינו לעומת שסע שובב וכדו’ דבר, איך נסתכל אחורה בסיומה של שנה או אולי בסיום מגוון שנה ונראה שחיינו השתפרו לאין ערוך. יתר על המידה חופשה אנו בצעד האדם קטן. אז מהו אנו בפיטר פן מתכוונים לעשות הלילה לצורך השינה?