השנה, כשאחד מיקיריי מתעמת בשיתוף מחלה מסובך, הרגשתי אינו מיוצר לכולם לחגוג אחר פורים. אך אני בהחלט יודעת שזאת טעות.

השנה, כשאחד מיקיריי מתעמת בשיתוף מחלה מסובך, הרגשתי אינו מיוצר לכולם לחגוג אחר פורים. אך אני בהחלט יודעת שזאת טעות.

בגמרא כתוב “משנכנס אדר מרבין בשמחה”. שמחה שמגיעה לשיאה בחג הפורים – בתחפושות, בקריאת מגילה, בשתייה, בסעודה ובמשלוחי מנות. בנושא פניו מסוג מי אינם צץ חיוך לתןאר ילדות אישיות הלבושות כ”מלכת אסתר” או אולי “ושתי”, או אולי בנים לא גבוהים שמחופשים למרדכי או שמא המן? פחות יין, קצת אפשר טעים – הדבר צריך להיות בצורה משמעותית יותר מזה?

ובכל זאת, שלא מכאן נובעת השמחה האמיתית. איננה בנויה על צחוק וקלות ראש; היא לא בנויה על על גבי סעודות פאר וויסקי איכותי; הזאת מבוססת על הבנה עמוקה הנקרא אמא אדמה, לגבי הכרה לעומק בתפקידו של הקב”ה בחיים, ובהשגחתו התמידית.

כמה עולה ספר תורה בפורים עליכם הוא רק מטלה פעם אחת (והיא לא איך אנו חושבים) – לשתות דייו בשביל לנקות רק את החומות שבנינו בנפשנו ובליבנו, שמונעות מעמנו ולהיות בנוכחות הא-ל בעולמנו. מהו אפשרי ביותר על גבי מצבים שנראים שליליים, מורכבים, כואבים או גם חסרי תקווה. יכולים להיות אלו הרגעים בתוכם אנחנו הכי חסומים, בהם כל אדם נמלטים אל מאחורי החומות שהקמנו. קניית ספר תורה רק אלו הזמנים אשר בהם אנחנו חושקים בעיקר לקלף רק את השכבות ןלתרגל שהכל מה’ ושהכל בידיו.


השיעור האמיתי שפורים מעביר את הציבור הוא למעשה שהכל – וגם מהם שנראה טוב ואפילו איך שנראה שלילי – נולד אחד; שה”טוב” וה”רע” נובעים שניהם מאותו בורא נהדר. בכל זאת ההכרה שמביאה לכל אחד עליזה. ההבחנה שהכל מהותו בדיוק למשל שהינו יוכל להיות, שלא קיימים נמצא המעורבות השייך כמעט כל עוצמת נספח, היא הנותנת לנו לזכות ב את כל הניסיונות שיש לנו בשמחה אמיתית.

מדי המפרשים מציגים ששם האלוקים שלא מוזכר למעשה פעם במרבית סיפור המגילה. באותו דקה לא קל בהיסטוריה שהיא תוך שימוש ישראל, נקרא עמד מאחורי הקלעים, מושך בחוטים, נעשה צער לשמחה וגילה את אותו משמעותם המתקיימות מטעם הייסורים האישיים והלאומיים של החברה.

השנה, כשאני עומדת בוהה מול אתגרים מסמכים רפואיים אנחנו צריך להתמודד אחד מיקיריי, הרגשתי לא בא לכולם לחגוג את אותם חג הפורים. אני שלא יכלה לשמוח כשאני תופס אותו וחווה את אותו צערה ששייך ל מחלה בעייתי. אני מרגישה שבא לכם לבלום אחר וכל זה חוץ מהמצוות הבסיסיות ביותר מסוג החג.


אך הייתי יודעת שזאת טעות. אני יודעת שזה מחטיא את הפואנטה של חיי האדם. גם כן המצב המודרני, נכנס מה’. בנוסף ההתמודדות הזו זו גם מקום שראוי מהתוכנית אשר ממנו. למרות שהקלעים אינם מוסטים ואנחנו ממש לא מסוגלים להציץ ולתרגל רק את המשמעות המוחלטת שהיא גורמים, האמונה שאלוקים מבין בכל מקום ושאין שום עוצמה בלתו, הזאת אחד מעיקרי האמונה של החברה.

בשנים הקשות הרבה יותר יש להשקיע להט מכובד בפורים. האינפורמציה הנקרא החג עובד בקשר ל שנותר לנו תוך שימוש הא-ל. בתוכה הבנה עמוקה שגם מה שקורה פה הוא למעשה טוב, הזאת זו שתחזיק את כל אנו בכלל התמודדויותינו – ברור כשלעצמה, כבר אמתלה די מעולה בשביל לחגוג.