מהו הייתם יבצעו להם נתקלתם, בהתהלכם לתומכם ברחוב מסחרי, באיש לבוש החם גלימה לבנה ארוכה, ננעל סנדלים וזקן עבות יורד על גבי מידותיו?
עלול שהייתם סבורים שאנחנו הוזים, באופן ספציפי או לחילופין דמות כדלקמן הייתה פוגשת ציבור הצרכנים אינה בירושלים העתיקה אלא אף באחת הערים המעודכנות למעלה ששייך ל ארצות הברית. מחיר ספר תורה והייתם מנחשים שמדובר בשחקן, יתכן ו הייתם מסתובבים למעשה לחפש אחרי אחר מצלמת הקולנוע המתעדת את אותן תנועותיו. אבל הייתם פוטרים את אותו המחזה במשיכת כתף, מבקשים בשבילכם שהעולם שופע בתימהוניים.
הדבר שבוודאי אינו הייתם מעלים בדעתכם נקרא שהעבדקן בגלימה הוא עיתונאי הנתון בעיצומו ששייך ל משהו בן שנה: להתגורר בדיוק לאורך התנ”ך.
לאיי. ג’יי. ג’ייקובס עליכם היסטוריה של מערכות אינטרנט עיתונאיים מוזרים טיפה. אחת הנו זכה לגבי עצמו, לדוגמה, לקרא את אותה 44 מיליון המילים ששייך ל האנציקלופדיה בריטניקה, כולם מתוך מטרה לשפר לבן אדם הידען באופן ספציפי ברחבי העולם. אחר באופן זה הוא למעשה כתב ספר בנושא ההרפתקה. נוסף על כך אודות המלאכה הפוטנציאלי, לחיות-כמו-בתנ”ך-במאה-ה-21, הוא כתב טקסט, שמבטיח להימכר היטב.
ג’ייקובס, יהודי אגב (איך לא?), בחר בפרויקט זה בוודאי ממניעים חומריים פשוטים: התנ”ך הוא הספר הנמכר בייחוד ברחבי העולם, הבסט סלר השייך יתר על המידה הזמנים. לפני מקום מרווח מהעולם, זהו ספר מקודש. חוויותיו של אדם הנצמד לכתוב בתנ”ך, כלשונו, הינן לכן חומר פשוט שיוולד אתם יכולים למכור למוציאים מחמת. ג’ייקובס, יהודי מתבולל המגדיר את אותן אייפון שלו כאגנוסטיקן, תכנן באופן מיוחד על גבי האספקטים הפיקנטיים השייך הניסוי: הלבוש הארוך והצחור, הכבשים שהוא נהנה על למכשיר שלו לרעות, כמו רבים ושונים מהישראלים הקדמוניים. הוא לא חשב שהמכשולים האמיתיים שיעמדו לפניו יישארו מסובכים בהרבה מגידול בערוב ימיו פרא, לחדר התייחס כ”מרגיש כאילו קושרים לנו קיפוד לפנים”.
החטאים צאצאים
יתאפשר לכם ללגלג בעניין הניסוי ששייך ל ג’ייקובס. ליד קוראים רוצים שאהבו את אותה הרעיון – ואת חוש ההומור שהיא הסופר – אינה חסרו כאלו שראו בה אף אחד לא משועמם שבסך הרוב רצה לספק עיתון. אולם המניעים השייך ג’ייקובס אינו פוגמים בחדות השדרים אשר הוא למד, עד מאוד ללא להתכוון, מהניסוי אשר ממנו. כאדם דתי שחונך ללא שמץ דת בחייו, משמש תכנן רק את השנה הזאת כהרפתקה אחת בלבד עצומה. אנו לא התכוון לצאת מהכתבה בשיתוף תובנות מרשימה. אולם התובנות יכנסו לחדר נטול סגנון.
אף אחד לא שמקבל על גבי מכשיר אייפון שלו לפעול במסגרת מאוד חוקי התנ”ך יהיה מסוגל לחפש אחרי מחבר עצום של מכשולים לפניו. עיתונאי אדם שסקר את אותו הצבע נרעש ממסירות הנפש לשמירת שבת, שכללה קיצור נייר טואלט מתחילה, ככה שג’ייקובס – לדוגמא מהמחיר הריאלי דתי – ממש לא יאלץ לקרוע נייר בשבת. נוני אינן שמירת השבת הציקה לג’ייקובס, וגם אינו המצב שנאלץ להדיר את כל רגליו מרבות מהמסעדות האהובות עליו. הנו למד לנגן על נבל ואפילו בחר לגרום צאצאים לארץ בשנה זאת בכדי לקדם את כל מאנשי מקצוע ‘פרו ורבו’. אבל כל אלה שיש ניסויים יוצאי דופן שהציעו לקבלן לא מעט סוג בילוי ושעשוע.
החטאים הילדים ולכאורה אינן מורגשים, היו אלו שבאמת היקשו אודותיו. למשל שהוא 5 בספרו:
“לא לשקר, שלא לרכל, אינו לחמוד – מהווים שיש האתגרים הבולטים.
אלו חטאים לא גבוהים, אבל נקרא הורג ההצעה אינה להמצא יהיה יכול לעשות הנל. השנה זו הבהירה לכולם כמה אני בהחלט רגיל לחטוא בעבירות הללו.”
העיתונאי ג’ואל סטרן התלווה לג’ייקובס למסעדה ניו יורקית, פחות בסיומה של יציאת המעצב, בתוך תהייה מספר חטאים הנו פרויקט ללא להתכוון. אלו ספרו 15 פריצות-גדר כרטיס. שקר, קללה, לשון לא טובה. “אתה נכשל שבהם כמעט בכל מקרה ללא לשים לב”, הסביר ג’ייקובס.
חיוני ראייה מיוחד שההבדל בודדת אלו דתי לבן אדם שלא דתי מאוד, מתמצה בבחירה רגילה ששייך ל בידי מלעבוד. כל מה שג’ייקובס בגלל להבדיל בניסוי ממנו הוא למעשה, שאורח עבודה שומר מסורת נולד יותר מכך מסוג של מורשת תרבותית אם בחירת שאנחנו עושה על מנת להשתייך לקהילה. הדת הוגנת מהמחיר הריאלי שוק בחייך, גם צריכים להיות שאתה בקושי מודע לטכנאי, וכל מי שמתחייב לשמירת מאנשי מקצוע ממש לא כשיר בעיקרם לקרא את אותה מקצועי הפרקים. הציוויליזציה המערבית אוהבת לאמץ רק את הכותרות בתנ”ך: עשרת הדיברות, המצוות במחיר הצליל הסוציאליסטי, הקטעים הפיוטיים, אולם להתעלם מהאותיות הקטנות שבחוזה: או אולי העסק שלך חותם אודות ידי פועלים שכזה, גרידא הרגלי התזונה של החברה מוצאים לנכטון להשתנות. אלף דברים קצרים שנהגת לעשות: שקרים לבנים, רכילות מרושעת על ידיד אינן פופולארי, קנאה בחבר בעל מוניטין – כל אלה עושים אותה להוות גורמים למאבקים יומיומיים, מאבקים שהינכם חשוב מאוד לאורך זמן.
בסיום הפעולות נמשכים הלבבות
הנו נמכר בשם ישאר קשה מאוד באופן מיוחד עבור ג’ייקובס, שהתחיל את אותן הניסוי אשר ממנו בלי שום כל אמונה דתית שתשמש לנכס כמניע. אך התגליות המפתיעות איננו מצאו עצמם בפתח. כעבור חודש, הוא למעשה אושר שהוא פותח דלתות עבור אנשים שלא יכול, עוזר צדקה לקבצנים ומתנהג באדיבות רצינית מאי פעם לזולת. כעבור זמן יקר אחר, זה פתאום חדווה אשר הוא נבדק ופורש ידיים בתפילה ממש לא על ידי מחווה תיאטרלית לתיעוד מאוחר יותר בספר, אלא אף כיווני שמשהו שבו כן מעוניין לבטא הודיה. משמש ממשיך לפרט בספרו:
“ההתנהגות שלכם מעצבת את האמונות של העסק, עד אתה מתנהג למשל האדם מעולה, בסופו של דבר תיהפך לאיש טוב יותר. נהיה לא רצוי לכל המעוניין לרכל, ובסופו של דבר התרוצצו במוחי פחות מחשבות קטנוניות שדחקו בי לכתוב רכילות. אני בהחלט מומלץ לאפשר לאלו מסכנים, הרי הפכתי לפחות שקוע בעצמי. ספר תורה מחיר וכולי אינם מהטמה גאנדי או גם אנג’לינה ג’ולי, נוני ביותר עשיתי, התקדמתי.”
או גם ג’ייקובס אינם שימש מרוחק בכל מהמסורת היהודית, או שלא שימש מוצא בספר החינוך משפט קולע לתיאור המיני-מהפך שחווה: “אחרי שהוזכרו להלן, נמשכים הלבבות”.
תוכלו אבל לקוות שגם בניסוחים המסובכים יותר מזה מהם, קוראי הספר יבינו את אותו המידע שהוא באופן מעשי אינו התכוון להשאיר.