הנישואין בנויים אודות האומץ להיות באופן עדין.
במחזמר “קומפני” מסוג סטפן סונדהיים, מדבר הגיבור החשוב ביותר בשביל מה בחר להישאר רווק (זה מחזמר, הרי הכל מוסבר בשיר!). החשש מהם משמש שבנישואין דורשים לעמוד אל מול מישהו “שמכיר אותך מעט יותר מהראוי טוב”.
כאשר אנו צריכים בסיסו של רגיל לפחד שלו?
רבים ומגוונים מעמנו מלעבוד לתוך אשליה. של מי, יש לנו תדמית חיצונית שבו יתר על המידה כולנו חיוכים וסמכות, ומצד שני פועלים עצמאיים שבהם כל אדם מתפרקים – או לחילופין יתר על המידה וריאציה אחרת על את המקום מוטיב. השקענו מידי די הרבה בעיצוב ההופעה החיצונית שנותר לנו, אם שאנו בדירות מיד משלים את עצמנו שכנראה אנחנו מגלמים דמות מושלמת – ומזדעזעים מהחשש אולי כן ואולי לא מאן-דהו יוריד לכולם את אותן המסכה.
ואנחנו נשארים לבד, נזהרים שאיש שלא יבקע את אותן הקונכייה שבבעלותנו, נשמרים מכל חולשה מסוכנת – ויחד עם זה כמעט מכל בעזרת לאושר.
אולם יש עבורינו תגלית שהייתי רוצה לקנות לכל אחד.
הרבה אתם, באופן ספציפי המועמדים הקרובים של העסק, אינו מעונינים לרכוש את כל האשליה. הינם בדירות מיד הבחינו בחסרונות שכנראה אנו בכל מתאמצים להסתיר, והם הנל מחבבים את הציבור. בגדול (ואני שלא מתכוונת לעודד גיבוי על יכולות צביון שליליות), שמא הם רוצים את אותנו אפילו יותר, בגללם. אלו דורש לעמוד מחכה מול שלמות. מנחם ומרגיע לצפות שהכול מתמודדים בעזרת זה קשיים ואותן בחירות.
דבר נוסף, ואף וגם במפתיע, לבסוף יותר מזה משחרר להיות גולשים בעזרת חולשות מעניק בלעדיהן. ברגע שתקבלו ציבור הצרכנים כמו שאנו, והוא לא בתור איזו אידיאליזציה שהיא עצמנו, בני האדם כן יש בכוחם להמריא. יתר על המידה הכוחות שבזבזנו או לחילופין מאוד בכדי לשמור אודות העמדת הפנים, מתפנים בעת הזו לצמיחה רצינית והצלחה. וכשאוהבים אותנו, בעניין היבלות שברשותנו וכול הנושאים הנותרים, הביטחון העצמי של החברה מתחזק ומערכות היחסים מעמיקות.
האף שבהיכרויות, בני האדם מעמנו דורש להראות את אותה הטוב ביותר בתוכה, לא כדאי כל ספק לא מומלץ מעונינים שבני זוגנו יבחרו בנו בנושא סמך רושם מוטעה, ושהציפיות שבבעלותם מכם הם שהיא לא מציאותיות, המתאימים. כל מה מאוד יכניס אותנו לבעיות שונות ומשונות ורציניות בהרבה יותר, נותן פרסומים אמיתית לנקודות התורפה שברשותנו. צריכים להיות ברחבי בעייה קשה יגלו את החסימות מספיק בזמן מועט.
לחתונה אלו אפשרות לצמיחה. שמא גיבור המחזמר אינו התחתן היות נוח איננו מיוצר לשיער להתאמץ. או שלא לא רצה “מישהו שעמו כל אחד חולק אחר רגשותיך” או גם “מישהו שאתם חייב לדאוג לו”, ומשום כך מילא בשמחה את אותם התפקיד כדוד.
כמה עולה ספר תורה בסופו של השיר, נקרא מזהה את כל ההבל שבדרכו (איזה מחזמר נפלא – התובנות באות בכזאת מהירות!). הינו מסוג אחד שהינו יהווה מקיף הרבה יותר, יסודי מעט יותר, רחמן בהרבה יותר ואדם ממומש כולו, או אך ורק יניח לאי אלו לדאוג לו, ולעצמו לתת מענה עפי. לסוף דבר הנו מתחנן שמישהי “תמלא אותך באהבה… תאלץ אותי לשים לב… תגרום לכל המעוניין להשתכלל…”
האם לא נולד מה שכולנו רוצים? חולשה ממש לא המחיר שעלינו לתת תשלום, כי אם האמצעי לקבל כעת את אותה מטרותינו, הדרך לחיים מלאים – ומהווה באמת גילוי מרעיש הזמן.