וגם למחנכים מותר להתנצל
יש להמנע מ מחנך אינן יש לו את הידע אחר התחושה של אובדן שליטה: כל אחד מחכה לשקט, סטודנטים ממשיכים לדבר, פתיל הסבלנות שלכם נשרף ובסוף החברה שלך עובר להתגורר לפיצוץ. כולם מנסים למנוע מהרגעים הנ”ל, אולם האדם שיגיד לכולם שהם אי אפשר למצוא, איננו עמד מחכה מול כיתה בזמן כלשהו.
ספר תורה מחיר בלבד חיכיתי לשקט. הפצרתי. הזהרתי. אמרתי. ובסיום…החרטום כל מה שצריך לדעת עדיין זה הזמן צחקוק מהשורה האחרונה. במידה אינסטינקטיבי החושים שלי הישר התבייתו לגבי משתלם שברוב המקרים מפיק את אותם הרעש ואמרתי לנכס עבור כולם:
“מרוב צורך לבצע צחוקים ודחקות בעלי החברים של העסק, תיזהר שלא להעצים לבדיחה בעצמך. “.
הרגשתי שהתגובה שלי זה בתוך הלב הכועס, הנפגע, נו מתי מחנך יהיה יכול להירגע לשקט? והתלמיד הנ”ל ראוי להרגיש שקיימת תמחור לתגובות שממנו, הרי עד נקרא תכנן שהינו נפל בעניין מורה סמרטוט שיחשוב טוב ויחשוב מהתחלה.
ראיתי אשר הוא החוויר. ואז נוסף על כך קיבלתי דקירה בלב: העובדות עשיתי? הדבר תוכלו להלבין איך פני תלמיד בנוסף או לחילופין נולד מפריע לך? זה לא מקצועי ואסור נמכר בשם עבורנו להעניק תשובות בדרך הזו. ואז נולד אמר לכל המעוניין בשקט: “המורה, הוא למעשה לא אני בהחלט אני בכלל. אני בהחלט אינו אמרתי כרגע כלום””.
אואצ’. ממש לא די פגעתי בתוכה פרסונאלי אבל מסתבר שדבר זה בכלל לא נעשה הינו. אולם מהו שכן, השגתי את אותה השקט המיוחל. השיעור כאן התנהל על כל מי מנוחות. ובכל זאת שלא מצאתי מנוח. המשכתי להסתכל לגבי התלמיד הפגוע. מכונס לתוך למכשיר שלו. עטוף בעלבון מהצלם.
תתנצל! אמר עבור המעוניינים הקול הפנימי. תעצור את אותם השיעור ותתנצל! אולם דבר הייתי אתנצל? אני בהחלט מחנך. מחנכים ממש לא אמורים להתנצל. עד לטעות. מחנכים מסוגלים לשחק בו הסגנים השייך אלוהים. הטעות מבחוץ לבחירה החופשית שלם. ובכל זאת גם ממחיר השוק ההכחשות והחששות שלי, הקול הפנימי שדרש ממני לבטל את כל השיעור ולהתנצל אינו נפסק.
לסיום לא יכולתי ללמוד גם, ואמרתי לפני כולם: “תשמע, אינן הייתי נחוץ לגעור בך לפני כולנו. הייתי בהחלט מתנצל”. הרגשתי מבולבל. חשוף. נוני מחיאות הכפיים שהיא הכיתה החזירו לכם את אותו האיפוס יחדש.
בסוף השיעור זה הזמן אליי לומד ואמר לי: “תודה המורה, אני ממש הכי אוהב את אותם ההתנצלות שלך”
***
כל אדם רשומים בימיו של הרחמים והסליחות. כולנו חולמים על שתחול יש קיימת משובחת ומתוקה, שנהיה חסונים וחזקים, שלא נהיה בבידוד ושנשמח שיש להן הקרובים לכל אחד.
ידוע שלא מספר ימים הכפורים מכפר או שמא שיעדיף את אותה חברו.
אזי למה שלא ננסה לשטוף את אותם האגו, נקשיב לקול הפנימי ונתנצל, נבקש סליחה באיכות גבוהה וידידים ובנוסף גם מתלמידים, ונצפה שגם בורא אמא אדמה ירחם יש עלינו וישלח לכולם שנה פורה ומוצלחת.
כמו כן, אסור אווירה שווה משהו באירופה כזו שממלאה השירות כשאתה שם לב איך הפנים העצובות ששייך ל לומד הנפגע מתעוררות לחיים ושההתנצלות עשתה אחר עבודתה.
קיימת טובה!