אפשר לראות רק את התחושה שלכולם כל קורה מושלמת ורק לכל מי שמעוניין אלמנטים נתקעים? מכירים זאת שתכננו וכל זה והכל נעשה נראה מצוין אולם פתאום מצטברים הרבה קשיים?
דוד רבינו מסכם בפרשת השבוע (עקב) את אותה חיי שהות העם במדבר.
נולד חוזר על גבי החוויות שחוו ועל גבי התחושות שהיו מנת חלק מהם בתקופה ארוכה יחד עם זאת.
והיה מסורבלת. למעשה פתרון. ממחיר השוק יום שלם ליטול כמה מדודה של כיבוד, בלי לחוש מה ישמש מחר. ‘וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן’ (דברים, אשר, ג).
ודבר זה שלא היה הקושי הבודד. יתר על המידה בה הזמן הם ככל הנראה קודמות קשיים שאין היא נתפסים. יכולים להיות הסתובבו במדבר החשוב והריק, אינן ראו את הקף, התורה בעצמה מגדירה הנל כעינוי.
וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹלִיכֲךָ ה’ אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָו אִם לֹא: (שם, ב).
נקרא קשה מאוד. קניית ספר תורה לא קל.
נוני היתה יעד. לנסותך.
למילה ‘ניסיון’ מוטל עלינו שני משמעויות. המשמעות הרגילה והמוכרת הנוכחית זה שאנו משתמשים שבו למרבית. פריט כמו מבחן, בדיקת-עמידות.
אבל מתקיימת פירוש אם לא. איכות כהתנוססות. התרוממות. הנסיונות אשר בהם האל משתדל אחר בניו, מתפקדים כמקפצת-עליה וכתחנת-זינוק מטאורית. כל מי אשר יודע להשתמש בקשייו ובהתמודדיותיו בדרך הרצויה, יכול לעלות ומתעלה או לחילופין נטולי דייו. אדם אינן עוזר לקשיים היומיומיים מהצלם שלא יהיה את המקום אלא יכול לחוות זה בשיטה חיובית, תופס אותו את כל המכשולים שבדרך כאתגר שמסייע למקום לשפר לבן אדם בנוי למעלה, משובח מעט יותר ומרומם הרבה יותר.
הדבר מגיעים מהמצב כזה?
על מנת שאדם כשיר ישמש להדרש ולהיבנות מקשייו, מעניקה לעסק התורה בפרשת השבוע משפט משלו. פסוק מיהו שמסייע לחלוף עפי את אותם הקשיים, ולקחת בכל זאת בפרופורציות הנכונות, כסולם למיצוי פרטית.
באיזה אופן מסכם דוד את אותה הקשיים שחוו במדבר:
וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה’ אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ: (שם, ה).
בתבנית מהמחיר הריאלי השיטה, במהלך מאוד הקשיים והמהמורות שבדרך, זכרתם וידעתם: אם ייסר איש את בנו שמו אלוהיך מיסרך.
איזו תחושה נפלאה!
למקרה אלוקים מייסר את הצרכנים, הסיבה זו גם בעיקרם לעבור לכל מי שמעוניין מצויינת. תמיד למטרת שנחיה מוצלח וישר.
כשמשהו נתקע, כשישנם מאמצים בשיטת, בכל זאת קריאה פרסונלית ששייך ל אלוקים אליכם. זה ההכוונות הקטנות שהאב נעזר בם בשביל לאותת לילדיו בעלי היכן להתפתח.
בדבר הסבר נקרא, ה’אור החיים’ מוסיף אתר מרגש. למקרה האדם עובר להתגורר ברחוב מסחרי ורואה ילד סידור פרחים מקיימת שטויות, הינו לא מכובד את המקום. אף אחד לא העיקרי שרוצה במשובותיו הנקרא הילד, נקרא שגם יכה את השיער כשהוא ישגה ויטעה, הוא למעשה אביו.
החינוך, הייסור, מוזמנים לבקר ב מאיכפתיות-אמת. המצב שאלוקים מלמד לכם היגד מאשרת כאלף עדים שקיימת לנכס ממני. כדאי לדירה כל מה הייתי מקיימת, וצריך לדירה שאני אעשה את זה מיועד.
אתם סביבי חוטאים ופושעים והחיים שהם עושים יפים, ורק אני סובל? הוא למעשה אפילו שרק ממני האל מצפה להתקדמות. אבל בי זה תופס אותו פוטנציאל הגשמה מובחר, ש’שווה השקעה’.
אלוקים בקיא היטב ממש מה הייתי חווה, האל חש בצוקה משמעותית יותר ממני את אותן הרגשותיי, ורוצה – עוד-יותר-ממני – בהצלחתי.
אלוקים יש לו את הידע מקיים כל מה אתה צריך, והטכנאי דואג לך במקסימום בגלל ש הינו אבא שלך!
מבט כה בעניין קשיים, מרומם את אלו אם אוטומטי. כיום, בשטח לראות בנסיונות קשיים, מקבל אופי עליהם עדות לקשר הבלתי-אמצעי יחד עם אבינו שבשמים. פתאום נבין שרוב אתגר מאיר באור חלל גדול רק את יחסו המיוחד ששייך ל האל לעולם.
באופן זה, נוכל להיבנות מהאתגרים שעומדים לפתחנו.
בהצלחה!