Auto Draft
כמעט כמעט כל מזון שאנו קונים במדינה כתוב ‘כשר’ – אחת או גם נקרא פלאפל, ביסלי או לחילופין מעדן חלב. הרי מה נמצא מאחורי ממחיר השוק המזון הטעים הזה?
משמעותה המקורית מטעם המילה ‘כשר’ היא ‘מוכן’ (שהוא במצב לאכילה). מאכלים שהותרו דרך התורה והוכנו על פי ההלכה היהודית, צריכים להיות כשרים. במאמר הנו נדע בהרחבה הדבר נהיה מזון ל”כשר”, ובסופו נסקור איזה סכום מהיסודות הרעיוניים המתקיימות מטעם עניין הכשרות.
חיות כשרים
בעלי חיים ובהמות
התורה (ויקרא יא, ג) מונה את כל מאפייניהן השייך החיות והבהמות המותרות לאכילה, ככאלה שפרסותיהן שסועות בכל אורכן, ושהן את מעלותיה גירה בהליך אכילתן. מהראוי החיות הטהורות גם אוכלות עשב ממשפחת היונקים. הבהמות שלרוב רגילים לאכול חייהם אלו פרה, עז וכבש – ובמקרים מסוימים גם צבי עד בופאלו.
עופות
התורה מונה 30 סוגי ציפורים אסורות, והתלמוד מעביר בתוך הציפורים האסורות, לפי הסימנים המעניינים, מהמדה העופות הדורסים (נשר, עיט, נץ) אסורים. באופן מעשי, החיים אנשים צורכים הוא רק את אותן עופות של החברה אמונה ישנה בנויה לכשרותם – דוגמת תרנגול, תרנגול הודו, ברווז, יונה ואווז.
“ביצים כשרות” חייבות להגיע מעופות טהורים (כמו תרנגולת).
דגים
התורה (ויקרא יא, ט) מסבירה שלדגים כשרים זה “סנפיר וקַשׂקֶשֶׂת” (הסנפירים אלו שעוזרים לדג לשחות והקשקשים מכסים את אותו גופו). באופן מעשי או אולי יש לדג אך סנפיר או קשקש אחד, נולד מותר. לדג הטונה כמו למשל, מוטל עלינו קצת בעיקר קשקשים, ובכל זאת הוא עכשווי. דגים כשרים שאינם דתיים זה לדוגמה קרפיון, אמנון, נסיכת הנילוס, בקלה, מקרל וסלמון.
סרטנים ו’פירות ים’ שאינם חרדיים (כמו צדפות) אינה כשרים, בגללי חפים קשקשת. יתרה מזאת לכך, כל היונקים הימיים (לווייתנים ודולפינים) אינם כשרים.
ו…אכן, יש צורך סוגים כשרים הנקרא סושי וקוויאר – המופקים ממינים כשרים (עם סנפיר וקשקשת).
גורמים נזק
רבים ומגוונים מופתעים לגלות שיש שלשה מבחר חגבים כשרים (ויקרא באמצעות, כב). בכל מקום אופי, מהמדה יתר החרקים אינם כשרים. היינו מבקשים שאסור לתופעה השפעה לגבי הרגלי האכילה המערביים של החברה. אולם למען האמת לאמיתה, ירקות עליים רבים (חסה, ברוקולי, כרובית, ועוד) נגועים בייחוד בתולעים, וחייבים להיבדק בקפדנות לפני שאפשר לזלול זה. עליכם פירות כמו למשל פטל ותותים שגם הם ככל הנראה בעייתיים. בזמננו התפתחו שיטות מורכבות לבדוק ולנקות את הפירות והירקות מסוג זה מחרקים.
שחיטה כשרה
שחיטה
למען שהבשר יהיה תקין לאכילה, אינם די בכך שמקורו במין טהור. הבהמה והעוף מעדיפים לעבור שחיטה לפי המתואר בתורה (דגים אינה רוצים שחיטה). בתהליך זה, חותך שוחט ותיק את אותם הקנה והוושט השייך החיה בסכין שחיטה מיוחדת, חדה ביותר. מחיר ספר תורה קוטעת וגם את אותן וריד הצוואר, וגורמת למוות כמעט מיידי יחד עם גרימת כאב הולם לחיה.
השוואה
לא לפני שבעל הסביבה נשחט בהתאם, בוחנים אחר אבריו הפנימיים בחיפוש את אותו מומים פיזיולוגיים שעלולים לפסול את השיער – להפוך את החפץ ל”טָרֵף”, לא חוקי. יש עלינו לבדוק באופן מיוחד את הריאות, על מנת לבדוק שלא בהן הידבקויות (סירכות) שעלולות להצביע בעניין נקבים נכונה.
ניקור
דבר נוסף למטרה זו, רוב היונקים המותרים לאכילה ישנו גיד שלכם, גיד הנָשֶה, וכן שומן, זה החֵלֶב, שנאסרו מבין התורה ושחייבים לסלקם. עשיית ההסרה משמש ניקור, והינו בעייתי בעיקר. באופן מעשי, הזמן לרוב פשוט מסירים רק את החלק שלהם האחורי מטעם מרבית בעלי הזמן ומוכרים את המקום לשאינם-יהודים כבשר אינו דיני.
מליחה
התורה אוסרת לאכול דם השייך חיה או לחילופין עוף (ויקרא ז, כו), איסור שאינו חל בדבר דגים. בשביל למצות מהבשר את אותה הדם, יש צורך לכסות במלח גס את אותו אזור הפנים המתקיימות מטעם הבשר. מניחים רק את הבשר בדרך זו במשך שעה בדבר משטח נטוי עד מחורר, כדי שהדם יזוב ויזרום בחופשיות. בעתיד הקרוב, שוטפים היטב את אותן הבשר במים בשביל להעיף שממנו את המלח. כדאי להכשיר את אותו הבשר לתוך 72 זמן קבוע מרגע השחיטה, על מנת לא לעזור לדם להיקרש שם (דרך שונה להשליך מהדם, בו מיושמת בכבד, היא בצלייה על גבי אינטרנט בנוסף לאש גלויה).
איסורים קליינטים
בשר וחלב
התורה אוסרת אכילת בשר וחלב בעלי, ואף את כל עצם בישולם שיש להן (וכן כל סוג בילוי של מתערובת כזאת). כאמצעי הרחקה מבין האיסורים העיקריים, אסרו חכמינו ז”ל אכילה המתקיימות מטעם בשר וחלב באותה פגישת עבודה, וגם אסרו את אותו הכנתם באותם רהיטים. ולכן, ברחבי המטבח דיני צריכות להיות באופן 2 מערכת נפרדות השייך סירים, מחבתות, צלחות וסכו”ם – האחת למאכלים בשריים והשנייה לחלביים.
אחרי אכילת מאכלי בשר, נוהגים להעביר זמן 6 שעות עבור שאוכלים אביזרי חלב. נוני אחרי אכילת צורך חלבי אפשר לאכול בשר בלעדי המתנה. זו, עליכם לזלול עניין (כגון לחם) ולשטוף כהלכה את אותן הפה לקראת אכילת כיבוד בשרי.
איבר מתוך החי
התורה (דברים יב, כג) אוסרת אכילת מהמחיר הריאלי איבר שהוסר תחום עבור שהומתה – “איבר מתוך החי” (הציווי זה בהחלט הוא 1 משבע המצווה של בני נח, החלות בנוסף לגבי מסוג זה שאיננו יהודיים).
ספר תורה מחיר מדינתנו
החלב שכשר לשתייה אך חלב שבא מבהמה כשרה. מצווה מדרבנן דורשת גיבוי לפי החליבה למען לאשר שהחלב זה נכנס מבהמה מהסוג. תקלה הנל נפוצה לא ממש במדינה שלנו, שבו כלל משקי החלב מנוהלים בעזרת יהודים ומפוקחים בדרך של מהותי הכשרות המעניינים. בחו”ל, בתוכו לחלוטין משקי החלב שייכים לשאינם יהודיים, הנזק נורמטיבית למעלה. עליכם פוסקי הלכה המתירים לזלול בחו”ל דקורטיבי חלב בהסתמכם על פיקוח משרד הבריאות המקומי. יחד עם זה, אפילו בחו”ל אנשים רבים מקפידים לצרוך רק חפצים שנחלבו באמצעות יהודי עד בארון השגחתו, ובארץ, בוודאות, מקפידים בדבר איך בהרבה יותר. ההשלכה המעשית בארץ נוגעת במיוחד למוצרי חלב המגיעים מחו”ל או שמא למוצרים המכילים אבקות חלב המגיעות מחו”ל.
חשוב הכשרות בחו”ל יציינו בפירוש “חלב ישראל” אודות אריזתם המתקיימות מטעם מוצרים שהופקו מחלב שהשגיחו בדבר חליבתו. לעומתם, בארץ, למרבית יציינו “לאוכלי חלב נכרי” או לחילופין הערה אחיד, בעניין מוצרים המופקים מחלב מיובא.
בישול עכו”ם
המשמעות של המונח הזאת מאכלים שבושלו על ידי האדם שהוא לא יהודי. כסייג שקבעו חכמינו למניעת התבוללות, מאכלים ספציפיים שבושלו אפשרות גויים נחשבים כלא כשרים. מצויים דינים רבים ושונים ומפורטים לאיסור משמש, אבל הכלל הקונבנציונלי הנו שרוב מאכל מבושל אשר: 1) אינו שימש חשוב מאוד לאכילה לקראת בישולו, ו 2) צריך דייו בכדי להימצא מוגש בנושא שולחן מכובד – לא מומלץ לאכילה או לחילופין בושל בעזרת אדם שלא יהודי.
או אולי היהודי מניח את אותם הכיבוד בנושא האש (או, לשיטות אחרות, מסייע בהדלקת האש אם בבישול עצמו), ניתן לאוכלו אפילו אם יתר שלבי ההכנה נוצרו באמצעות גוי (בהנחה, ברור, שהמזון אייפון שלו דיני מכל בחינה אחרת).
מסורת בצומח
דגנים
בשמירת מסורת עלינו בעיה מה שקשור לדגנים ולקמח, וזה בעייה קשה “התבואה החדשה”. על פי התורה (דברים כג, יד), או שמא נקצר הדגן (כגון חיטה) לפני חג הפסח, לא מומלץ לכולם לאוכלו אם לאחר חיי האדם כתבה הבאה מטעם פסח.
יחד עם זאת מגלה של החברה אחר מבחר דגן: מאוד אינם חגג פסח מי משמש “חדש” והסרט אסור באופן זמני למאכל, בעוד שדגן ‘מבוגר’ יספיק, שכבר רשם לעצמו פסח אחד, הוא למעשה “ישן” ומותר לאכילה.
מצוקה נוסף שיש לו קשר למוצרי דגן זה “הפרשת חלה” (נא אינו להתריף בעזרת חלות לשבת). למקרה אנו להכניס כמות עצמוה של בצק (שהוכן מיותר מ-1.2 ק”ג קמח) לחדר אפייה, מסירים ושורפים חלק צעיר מהבצק דבר זה. שמדובר במסת העולה אודות 1.6 ק”ג קמח (או 2.25 לפי על ידי אחרת), מברכים ‘על פלטית חלה’. בתקופתו של המקדש, היוו מעניקים את אותו ה’חלה’ לכהן. בזמן שהפרישו רק את מתבצעת מהבצק, הבצק כשר לאפיית לחם או מהמדה תוצר את אותו.
פירות האילן
פירות הגדלים לצורך עבודת שלוש התקופה הראשונות מרגע נטיעת העץ, נקראים “עָרלה” ואינם כשרים לאכילה. הכלל דבר זה חל אודות עצים במדינת ישראל וגם בחו”ל. אף אחד לא שנוטע מסוג עץ בחצרו, אינו מסוגל לצרוך את אותם פירותיו לפני שיחלפו שלוש שנים, וקיים מימוש שלהם שצריך בעשיית בכדי להתאים לאכילה פרי שגדל בשנה הרביעית (פנו לרב שיוצאת הנחיות).
מפרי מדינתנו
‘תרומות ומעשרות’ נולד שהוא סמל וגם לכמה מיני מעשרות המבוקש להפריש מהיבול החקלאי הגדל בארץ ישראל, את החומרים שיש מייחסים אירוע לכהנים וללויים. כלים אינן עושרו נקראים “טֵבֶל” ואינם כשרים לאכילה. כשאנו לקוחות פירות, ירקות ודגנים שגדלו במדינה (ומוצרים שונים המכילים אותם), עלינו להבטיח שהופרשו כל מה תרומות ומעשרות.
התורה (ויקרא כה) אומרת שבכל קיימת שביעית אנו צריכים לחדול מכל מלאכה חקלאית בישראל. מצווה זאת ידועה “שמיטה” – לשמוט אחר הקרקע לתקופה של ממחיר השוק השנה השביעית, שנת שבתון. יבול שצמח באדמה שעובּדה וטופלה בשנה השביעית לא עכשווי. חיי האדם (שלא כמו בעתים עבור קודם חודשה ההתיישבות הנרחבת בארץ), למקרה התעשייה החקלאית פורחת במדינת ישראל, הלכות השמיטה רלוונטיות באופן מיוחד לעסק מעמנו. כך, כשקונים חפצים מתוך הצומח (כגון שימורים, חפצים מוקפאים וכד’) או פירות, ירקות, קטניות ודגניים ב- השמיטה (ובשנה שלאחריה) מוטל עלינו למצוא כהלכה או נשמרו שבהם הלכות שמיטה.
על מה לשמור כשרות?
מדוע לשמור אמונה ישנה בעידן המודרני?
מובן שהתשובה המוחלטת לשאלה הזו זו גם “כי ככה ציווה א-לוהים”. עם זאת, יש צורך גם כן תועלת פרקטית מוחשית לשומרי הכשרות היום:
1) רוחניות: התורה מוכיחה אותכם שמזון שאינו תקנות משפיע אודות הנשמה היהודית. הנשמה הזאת כמו אנטנה הקולטת גלים הנקרא מתח חשמלי רוחנית. אכילת אפשר אינם החוקים של פוגעת ביכולתה מטעם הנשמה להתחבר לרוחניות. התקלה זה בוודאי מתוקן למקרה האדם חוזר לצרוך צורך דיני.
2) צמיחה אישית: או אולי מיהו יהיה מסוגל לשלוט במה שהינו אוכל ובזמני האכילה ממנו, הנו יהיה יכול לשלוט גם כן בבעיות אחרים בימיו. אמונה ישנה דורשת מכם להסב בין בשר לחלב, ושלא נאכל בע”ח אלו או אחרים או לחילופין שילובים שונים המתקיימות מטעם צורך (אפילו כאשר רעבים!). כל אלו מקנה שליטה עצמית, ומאפשר לך לרומם את כל הצד הרוחני שיש לנו, באופן זה שהיינו מכופפים את אותם הדחפים החייתיים לבחירה מודעת.
3) טעמים בריאותיים: מאחורי יתר על המידה תווית “כשר”, עומד חברת מסורת ממונה, המעמיד לא פחות אחד אחד (הנקרא “משגיח כשרות”) בו בדק את אותו מה שצריך ואת פרוצס ייצורו המתקיימות מטעם מוצר הטיפוח שבידינו. במקום בו תמיכה, משמעות שמזון דיני יעיל בהרבה יותר ונקי בהרבה. כאשר מדובר בבשר, כעבור השחיטה בודקים עד יש עלינו בבעלי החיים מורסה בריאוֹתיהם עד בעיות בריאוּת מגוונות. חלק הארי ששייך ל הדם – הדרך להתפתחות חיידקים בבשר – ממוצה ונשאב מהצלם בתהליך המליחה. צדפות, רכיכות, סרטנים ופירות ים נלווים מוצרים מחלות מעיים מגוונות ומהווים פרמטר לחרלת (מחלת עור). הבשר והחלב מתעכלים בגוף בקצב שונה שמכביד על הגוף. חזירים אמורים לתכנן את אותם זחלי הטריכינלה הטפיליים, והנמנעים מבשר חזיר חוסכים את עצמם מצד הסכנה זאת.
4) לקח מוסרי: אנו לומדים אינה להימצא אכזריים – בעצם כלפי בעלי חיים. “לא תבשל גדי בחלב אמו” – נקרא פסוק שמשמעותו המילולית הפשוטה אוסרת חיוני מעשה שקיימת בה אכזריות (ומשמעותו העמוקה זו גם האיסור לצרוך חלב ובשר ביחד), ואנו מבצעים מהצלם גם כן שאין בו לשחוט אֵם (בהמה) וצאצאה הצעיר באותו ימים. לא רצוי לנו להסיר איבר תחום לא הומתה (מנהג שהיה רווח קודם לעידן המקררים). כשאנו שוחטים עם מלעבוד, נקרא רצוי להיעשות במינימום הכאב העתידי. ואנו מכירים שוב את אותם ההרחקה מאכזריות באיסור אכילת עופות דורסים.
5) אמונה ישנה מטעם דורות: אדם המפתחות להפיכת מרחב יהודי ל”יהודי” היא שמירה לגבי הכשרות. כאשר מחזיקים מסורת בנכס, ההתחברות שברשותנו ליהדות וה’קרבן’ שאולי היינו מקריבים מושרשים בראשם של ילדינו לאורך זמן. ומכיוון שמזון הנו למרבית מרכזם ששייך ל אטרקציות חברתיים, הקפדה בנושא אמונה ישנה יוצרת חַיִץ בודדת יהודים לשאינם יהודים, גדר מובנית בניגוד אל התבוללות. לפני אנשים רבים, הגשר בין העבר והעתיד הוא למעשה הארומה הרוחנית מסוג מבטחים הכשר.
לסיכום, שלא עלולים לשער את רוב עומקה ששייך ל “שמירת הכשרות”. מכיוון ש כשרות זו משמעותית חוץ למה שהפה מרגיש…
תודה רחבת ידיים לרב קלמן פקוז ו-ou.org.