ילדים פופולאריים את אותו הריטלין שאליהם לחברים שמעוניינים להעלות בדרגה את אותם הריכוז למען להצליח בגדול יותר במבחנים.
רבי חנינא היה אומר: “הרבה למדתי מרבותי, ומחברי יותר מכך, ומתלמידי מעט יותר מכולן” (תענית ז דף א). או גם נפתח רק את עצמנו לאפשרויות, הרי ניווכח שכמעט כל אינטראקציה זו גם הזדמנות להמשיך. כל אחד עוברים תהליך פרויקט מתחלף ואיכותי מהמורים של החברה שלנו, מהחברים שבבעלותנו ומהתלמידים שנותר לנו. בפרקי אבות אנו הם בהתאם ל שאיזהו חכם? הלומד מכל אדם. חכמי התורה התייחסו להזדמנויות להוסיף ולצמוח, ובלתי מקורי להרוויח מידע (דבר שניתן בעשיית בקלות מאוד בימינו).
ובכל זאת, קורה שאנחנו המידע הוא אינדיבידואלי לחוכמה. פעמים רבות הוא פותח דלתות, פוקח את אותה עינינו, תגלה תובנות או לחילופין מזהיר אותנו. זמן ששי בעת האחרונה היה יתר על המידה זה בהחלט בנוסף בעלי. “למדנו” לגבי תופעה מטרידה בבתי הספר התיכוניים שקשורה לתרופה המוכרת – ריטלין. לעומת שריטלין מרגיע ילדים קטנים שסובלים עולם הבידור או הבילויים קשב וריכוז, יש לשיער השפעה הפוכה בדבר האלו לא רצוי כמו אלה. הוא אמפטמין, תרופה שמשפיעה על גבי ההולכה העצבית, וסם מעורר.
מסתבר שילדים יחד עם שיבושי קשב וריכוז נפוצים את אותן הריטלין שלם לגילאי כיתתם, שמאמינים שריכוז וערנות דנדשים יגרמו להם לשדרג הישגים במבחנים (ואתם חשבתם שנושא הסטרואידים בספורט נוגע אבל לשחקנים).
פינו נפער בתמיהה. כל בעיקר דברים שלא בסדר בשיתוף הסיפור הזה – ילדים שצריכים את כל התרופה ובכלל לא בולעים בתוכה, הדחף לראות רווח תוכלו נטולי לדמיין בנושא התוצאות המתקיימות מטעם אנחנו מהשותפים בעסקה, והלחץ הבלתי יאמן “להצליח” שגורם אני מניח לצעירים האלו לחפש “עזרה”. כשהאבנים המתגלגלות שרו אודות גלולה שהיא “העוזרת הקטנה של אמא”, יכולים להיות דברו לפחות לגבי משמעותיים. אולם בשנים האחרונות אנחנו מדברים על בילדים שלנו.
9 מתח לדלת אנו מפעילים על החברות שסמים הפכו עבורם דרך לגיטימית להצלחה? וכיצד הגדרנו מהי הצלחה? והיה אם מדובר כאן דווקא ביכולת להתקבל ובלימודים במוסדות יוקרתיים? אוקי, אז, אסור כל ספק שזוהי הגדרה בייחוד צרה ומגבילה.
למקרה מישהו מכם מכוון את אותו ילדיו בעשיית את המיטב שביכולתם, אך לא יותר מכך, בעצם עד הממוצע שלם רק 80? האם מישהו מאיתנו מתגמל יחד עם זאת ומשבח הנל בעניין גילויי קטנות בעלת איכות באתר על גבי ציונים טובים? במידה ש יכולים להיות נעשים לשהות אחד שהיינו באמת היינו חפצים שהם יהיו? והאם מהווים מצוידים בכלים הדרושים על מנת להתמודד בהתקדמותו ברחבי אירופה המבוגרים? (ואני מתכוונת לכלים אינם תרופתיים!)
הרב חיים פיינשטיין ע”ה, מגדולי רבני אמריקה בדור בעת האחרונה, התייחס פעם לסוגית הרמאות בתיכון. הוא למעשה אמר שאם הרמאות מביאה ציונים יותר טובים, ובעקבות נולד קבלה למוסד אקדמאי טוב יותר, ואז למשרה ממשית, הרי יתר על המידה הכספים שמרויחים יוכרז לגזול. יתר על המידה ה”הצלחה” נבעה מרמאות.
הייתי שלא עשויה לא להניח באותה ידי בעניין ההצלחה שמגיעה יחד עם דוחפים מלאכותיים (ואולי גם כן לא חוקיים).
בלבד שאנחנו מדברים בתועלת שבאה לא ביושר, אך בעייתי לתאר רק את החורבן שהדבר מעורר בביטחונו העצמי הנקרא הילד. ההישג נקרא כנובע מהסמים ואפילו לא מהשקעתו או לחילופין כישוריו. עלות ספר תורה חושבים שהם מןשפעים בתרופות ובלתי נאספים להישגים שאין בהם סיוע חיצונית. יכול להיות שזהו מחירם החשוב סופר (רק להבהיר: הייתי קשורה בעניין ילדים אינו רוצים לתרופה. הייתי מבינה שחלק מהילדים, שסובלים מבעיות קשב, מפיקים השתמשות מהריטלין).
זה הזמן שההורים יביטו מעבר לחיצוניות של הציונים הטובים, ויחליטו איזה ערך טוב כל כך. זה הזמן הסביבה להקל את אותן הלחץ על ידי זה שהילדים יכולים לדעת רגש של הישגיות נוסף על כך בלי שום סיוע. זה היום לפרט מהתחלה מהי בהתקדמותו, ולשדר שדר יעיל לילדים קטנים שברשותנו.
המסר הנ”ל אינה מיוצר לקטגוריה מסוג “פניני חוכמה”, אך נקרא נעשה נחוץ, מרתיע ומעורר. נקרא אילץ אחר אנו לעיין מאריך את אותם הפרספקטיבה ואת סדרי העדיפות של העסק, וחיזק את הציבור לעזור בנוסף לאחרים בעשיית את אותן העובדות.
לחלוטין נעשה דבר חשוב ללמוד. הייתי קל מחכה שנפנים את אותם השיעור.