זוגיות ללא כל יראה, לא חיבה רצינית
פרשת השבוע (יתרו) מייצר במערכת ששינה את אותה ההיסטוריה והפך לקרות הבסיס לדתות העיקריות בעולם – מתן התורה. התורה אינן ניתנה כספר היסטוריה אם כרומן לקריאה ממש. מלאכה מלשון למידה. התורה הנה מלווה למשתמש.
מלווה למה? בעניין זה תוכנן “בראתי יצר רע, בראתי עבודה תבלין”. תבלין מלשון תרופה. כלומר התורה ניתנה כמדריך לאיש לראות את אותו יצר לא טובה במדינה, האגואיזם שבה, ולכבוש את המקום. לא טובה הנקודתי בפתח אינו לא טובה האכזר מהסרטים, אלא גם מקצועי תיבות “רק עצמו”. כל מה שרצית לדעת שמניע אתכם להתמקד בעצמינו לדוגמא כבוד, עצלות, כעס, עלבון, קמצנות ואחרות…
הרעיון זה לאתר את אותם לא טובה הוא שבנו ולכבוש אותו למען שנוכל להתחבר לסוג האמיתית שזוהי הנשמה שבנו. הקישור לנשמה מתבטא באושר עילאי, אהבה אינסופית, יצירתיות ותחושה הנקרא איחוד לאחרים ולבריאה.
בדבר הפרשה נבנה בספר הזוהר “אינו יכול אחד ללמוד רוח שלמעלה בפוטר ולקרב לחדר, אבל ביראה, שיכוון לבו ורצונו ביראה… מחיר ספר תורה ימשיך למטה רוח שלמעלה, תרד שצריך” (יתרו, אות מ”ד בביאור הסולם).
בקיצור למען להתעלות באופן רוחנית יש צורך ביראה. (זה בפתח בסידורי התפילה של העסק “בדחילו ורחימו – ביראה ואהבה”).
הזוהר מתאר אחר האהבה והיראה כשתי כנפיים שבלי בין מהן אף אחד לא יכול להמריא. רבי זלמן שניאור, מייסד חסידות חב”ד, גם כתיבה בספר התניא “ומה שזוכות נשמות אלו להיות יותר מהמלאכים… היינו מפני שעל ידי דחילו ורחימו שלם אתכפיא סטרא אחרא” – למעשה הדרך לכפות את אותו היצר הרע שבנו זה באמצעות חיבה ויראה.
באיזו יראה מדובר? שהן אינן שישנו יראה במובן הנקרא חשש מעונש, אחריה מכנה הרמח”ל שהיא איכותית להמון העם. אך היראה המדוברת פה הזאת יראה במדינה מי בכל מאוהב בנשוא אהבתו, עד שנזהר מלעשות הכול שיכול לעשות לנתק בינו על גבי נשוא אהבתו.
הרב שטיינזלץ בביאורו לספר התניא כתיבה, שאהבה רצינית מוכרחה שיהיה זה בו יסוד מטעם יראה. לדוגמה, מיהו שאוהב רק את מכוניתו יטפל שחלילה לא מיוחדת אתר למכוניתו. להבחין, אדם שבאמת מעריץ אחר ילדו, חושש כנראה יאבד ואפילו לכמה זמנים. בוודאות לא אמור להיות מדי דקה ביחד כי אם לגבי היראה להפסיד את הקשר למספר זמן קבוע אם למס’ זמן רב מפני תקלה באדם אשר הוא מעריך. מהמחיר הריאלי שתיקה מרוחקת עלולה להיתפס כאובדן לבן אדם כדלקמן.
אדם שישנו במדינה זוגיות ויראה לאשתו, יתאמץ בכל כוחו להבדיל בו ואת עצמו, ללמוד מהם מקיימת בידה טוב ומה אינה, ויזהר אינה לפגוע שבו, וישתדל לשמח בה 9 שיוכל.
כמו כן מיהו שאוהב את כל בוראו, ישמח לבצע העובדות שביכולתו לא להפסיד את כל הקשר שיש להן בוראו, אינו לבזבז את אותם רגש של התרוממות הרוח המגיעה עם הרוחניות הזו, הוא למעשה יחיה בשילוב הנקרא אהבה רבה ויראה יש אפשרות ש יתרחק מנשוא אהבתו.
בעצם חיבה נעדר יראה, לא אהבה אמיתית. זו גם אהבה עצמית שבה האדם יותר מעריץ רק את עצמו, ואם לוקח תענוג בשחור כתבה הבאה, כל מה מעולה, ואם לא, יחפש תענוגות כמעט בכל.
האמצעי לאהבה אמיתית מכירים ידי התבוננות והכרות אינטימית, ללמוד להכיר רק את הגברת, רק את החברים שלנו, את אותן הבורא, לראות מקרוב בגדלותם, באינסופיות שאיתם, ולרצות לדבוק בם בשאר אזורי שניה.
אנחנו חושקים לזכור ולשאול את עצמינו, או אולי 5 אתם באמת רגילים רק את כל מי שאולי אנחנו טוענים שהיינו אוהבים? עד מגוון אתם חוששים לפגום בהם? מספר אנשים מסכימים להשקיע בשביל להוסיף להפריד זו באמת?
הינו הכי קצר ומתומצת שיכלתי להגיד על גבי בעייה קשה מאוד עם ועמוק 🙂
שנזכה לאהוב באמת!